הגדר הטובה – חזרה לשיח על גדר ההפרדה והפיגועים

עכשיו כששקע קצת האבק, ואפשר לדבר יותר מהראש, רציתי לפרק את גדר ההפרדה והפיגועים. הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו, או למה הצעדים האחרונים של הממשלה הם פופוליסטיים, לפחות בחלקם.

קודם כל, כמה מילים על גדר ההפרדה, כ-460 קילומטרים כיום, הקמתה אכן החלה ב-2002 בשיא פיגועי ההתאבדות מעבר לקו הירוק באינתיפאדה השנייה. אכן בשנים שבהם הושלם רוב התוואי ב-2002-2006 (לא הכול הושלם) ירדה כמות הפיגועים בצורה דרמטית. ב-2002 בוצעו 53 פיגועי התאבדות, ב-2003 – 26 וב-2004 – 12 פיגועים בשנה. בשנים 2005-2009 המספר ירד מ-8 ל-0. כך על פי נתוני שב”כ.

אבל אפילו אני שבקושי בקושי עברתי סטטיסטיקה של תואר ראשון של מדעי הרוח יכולה לספר לכם שקורלציה וסיבתיות זה לא אותו דבר. היו עוד משתנים בשנים 2002-2006 שיכולים להיות קשורים לירידה בטרור. נגיד, מבצע חומת מגן – כשצה”ל השתלט על רמאללה, ג’נין, שכם ועוד ועוד. לפי נתוני צה”ל, נהרגו אז 200 פלסטינים ונעצרו 65 “מבוקשים בכירים”, ועשרה מתאבדים פוטנציאלים.

כשאין כוחות – אפשר לפרוץ

אבל אני לארג’ית, נגיד שגם לגדר יש חלק בעצירת הטרור. צריך להבין שסדרי הכוחות של האינתיפאדה השנייה ביהודה ושומרון לא היו כמו היום, ובשנים הראשונות של בניית הגדר היא לוותה בכוחות ביטחוניים קבועים כדי למנוע פרצות. מתישהו – בחמש שנים האחרונות לפחות אם לא יותר מוקדם – זה נגמר. כשאין כוחות, אפשר לפרוץ. ברוב התוואי של הגדר היא אינה חומת בטון ענקית כמו באזור ירושלים, אלא גדר תיל וגדר חשמלית בגובה של שני מטרים בערך, שאפשר במאמץ מסוים לחתוך ולעבור.

בפרסום של מפקדת זרוע היבשה ב-2012 נכתב: “כל מכשול צריך להיות נשלט באש ותצפית על-ידי כוח לוחם, שאם לא כן, יעילותו תתבטא במאמץ ההנדסי הנדרש לחצייתו על-ידי האויב ובשיבוש זמני ומוגבל של ההתקדמות“. לא סתם המשפט הזה מצוטט על ידי אלו שסוברים שהגדר אינה הסיבה להפסקת הטרור, כמו האלוף במיל גרשון הכהן.

אבל תגידו – יש עלייה בפיגועים בעת האחרונה אז אולי יש עלייה בפרצות. אז קשה לדעת אם כמות הפרצות גדלה בתקופה האחרונה כיוון שאין נתונים על כך, אבל מה שבטוח כמות השב”חים לצורכי עבודה לא גדלה באופן משמעותי. לפי נתונים של חגי אטקס מ-INSS שעתידים להתפרסם במחקר עתידי – מספר השב”חים מהגדה שנכנסו לישראל בשנים 2018-2020 דווקא ירד מ-20 אלף ל-40 אלף בחודש, כשהירידה הגיעה לשיא במקביל לירידה בכמות העובדים החוקיים שנכנסים, ברבעון השני של 2020 – בשיא מגפת הקורונה. ירידה אחרת הייתה ב-2019 במקביל לעלייה במספר ההיתרים החוקיים. ב-8 החודשים האחרונים לא הייתה עלייה בכמות השב”חים אז קשה לחשוב שהגדר הפכה פתאום לפרוצה יותר. הנתונים אגב הם מהגוף היחיד להיכרותי שאוסף נתונים על שב”חים – הלמ”ס הפלסטיני.  

Tourists stand in front of a graffiti depicting U.S President Donald Trump on the controversial Israeli barrier in the West Bank town of Bethlehem August 4, 2017. REUTERS/Mussa Qawasma NO RESALES. NO ARCHIVE.

לסיכום, החיים זה דבר מורכב

מדינת ישראל, אם תהיתם, מודעת לזה. הכמויות המשוערות של השב”חים שנכנסים ידועות לכל גופי הביטחון, גם אם לא במספרים מדויקים, וההערכה היא באמת שרוב רובם נכנסים לצורכי עבודה. עד לפני שבועיים זה לא הדאיג אותם יותר מדי, ולראייה – לא שוגרו כוחות לכל אורך הגדר מול הפרצות. במו אוזניי שמעתי מישהו מספיק בכיר צה”ל לפני שנתיים בערך אומר ליד שהם לא שולחים כוחות לשמור על הגדר כי זה אומר שהם לא יכולים לעשות משימות אחרות, משמעותיות יותר מבחינתם: מעצרים, אימונים למלחמה בגזרות אחרות ועוד. לכן להערכתי אם לא יתרחשו פיגועים קשים בתקופה הקרובה – גם הצבת הכוחות המסיביים ליד הגדר תעלם.

המסקנה מבחינתי היא כזו: גדר ההפרדה היא לא מה שמנע באופן מוחלט עד היום את הפיגועים הקשים נוסח הפיגוע בבני ברק, ותיקון הפרצות בה הוא חשוב כדי למנוע הסתננות לא חוקית ועבודה בלי תנאים סוציאליים, אבל כל עוד לא יוצבו שם כוחות באופן קבוע הוא לא ימנע בהכרח את הפיגועים הבאים. בשישי בלילה נעצרו ליד הכפר עראבה שלושה מחבלים פוטנציאלים. זה היה מעבר לגדר ההפרדה למי שתהה, ונעשה במבצע של כוחות מיוחדים. מניעת טרור, כרגיל בארצנו, היא עסק מורכב יותר.

הגדר הטובה

במהלך ימי חג הקורבן קפץ לי בפיד ציוץ של פלסטיני שכתב כך: “כל ערביי ה’פנים’ בגדה וכל הגדה בפנים”. את החלק הראשון של המשפט עוד קל יחסית להבין – לפני החגים המוסלמים וגם במהלכם הרבה מערביי ישראל נכנסים לשטחים לקניות ולביקורי משפחה. בניגוד לאמונה רווחת אין שמירה בכניסה לערים פלסטיניות וביציאה מהן. אם אתה ערבי, אז גם ג’נין – העיר היחידה בגדה שמוקפת מחסומים מאוישים כמעט לחלוטין – פתוחה בפניך. החלק השני הוא קצת יותר מוזר לקורא הלא מיומן. איך זה שהפלסטינים מהגדה יכולים להיכנס אל תוך שטחי ישראל ככה סתם?!

וכל חג התשובה מתועדת להפליא. מאות, אם לא אלפים, שנכנסים דרך מה שנראה כמעט כמו מעבר מסודר ולא כמו פרצות בגדר. כי בניגוד לעוד אמונה רווחת – גדר ההפרדה היא לא מכשול בלתי עביר שמונע מפלסטינים להיכנס לשטחי ישראל, היא בעיקר סמל מדיני. את חומת הבטון בגובה של תשעה מטרים אפשר למצוא בעיקר באזורים עירוניים כמו ירושלים. בשאר הגדה זו גדר בגובה של שני מטרים שאפשר לחתוך די בקלות. ויש 500 קילומטרים של גדר כזו, אז גם אם צה”ל ממש רוצה – הוא לא יכול לשמור עליה כל הזמן. שלא לדבר על זה שאפילו לא בכל מקום יש גדר. עד עכשיו ישראל בנתה רק 65% ממה שתכננה. במקומות כמו דרום הר חברון וים המלח אפשר להיות עם רגל אחת בתוך השטחים ועם אחת בישראל, בלי לעבור שום גבול.

פלסטינים נכנסים לישראל דרך פרצה בגדר ההפרדה באזור טול-כרם, שבוע שעבר

זו תואם את ההיסטוריה של הגדר. המחשבה עליה עלתה בשנות ה-90 כשהוקמה הרשות הפלסטינית. הדחיפה הסופית הייתה אחרי הפיגועים הקשים של האינתיפאדה השנייה אבל התוואי שלה לא נועד למנוע מפלסטינים להיכנס לשטחי 48, אלא ליצור גבול ברור בין “השטחים” שאולי נסכים לתת פעם, לבין מה ש”שלנו”, שבטוח יישאר בשליטה ישראלית. לכן 85% מהתוואי לא תואם בדיוק את הקו הירוק, אלא “נכנס” לתוך השטחים. אלפי מנשה, יישובי גוש עציון ומודיעין עילית הם דוגמאות למקומות שנמצאים מעבר לקו אבל לא מעבר לגדר.

גם אחרי שהוקמה הגדר, זה לא מה שעצר את הפיגועים אלא הפעילות של ישראל, לילה-לילה במעצרים, סגרים ומחסומים בלב הערים הפלסטיניות. איך אני יודעת את זה? כי פלסטינים נכנסים לישראל דרך הפרצות כל הזמן. אם תגיעו בשעת בוקר מוקדמת למחסום שבהם עוברים פועלים פלסטינים לישראל – תמצאו מאות פועלים פלסטינים כמוהם שנכנסים לא דרך המחסום אלא דרך פרצה ליד. לחלקם יש אפילו היתרי עבודה מסודרים, הם פשוט לא רוצים לחכות בתור. ולמרות שהתופעה קיימת מאז יסוד הגדר, מספר הנפגעים הישראלים בפיגועים לא זינק בעשור וחצי האחרון – אלא להפך.

אבל זה לא נעים לראות את המראה הזה ולכן כל פעם שתיעוד של פלסטינים שמסתננים דרך פרצות מתפרסם בתקשורת – צה”ל שולח חיילים למחרת לעמוד מול הפרצות ולהשליך גז מדמיע. בגלל שיש לו דברים דחופים יותר לעשות (נגיד אימונים או מעצרים), זה בדרך כלל נמשך יומיים ואז החיילים הולכים למשימות אחרות וחוזרים לשגרה.

אני לא בעד להסיר את הגדר לחלוטין. זה גם לא ריאלי וגם יפגע במקומות שבהם היא באמת מונעת סכנה. מה כן אפשר כדי להפחית את ההסתננות הלא מפוקחת הזו? לחלק יותר אישורי עבודה לפלסטינים (היום עולה הצעה כזו בדיוק בישיבת הממשלה) ולשפר את המעבר במחסומים. אולי אפילו לחלק אישורים לצעירים פלסטינים ללכת לים בחגים ובקיץ. זה נשמע מוזר, אבל עוד יותר מוזר זה לחיות באשליה שגדר ההפרדה היא מה שמגן עלינו בלילות.